האם אכן שירות הדואר-האלקטרוני פשט את הרגל? יתר על כן, האם המקום המרכזי שמוענק לכלי הדואר האלקטרוני ואצל העצמאיים הקטנים ובעלי העסקים הקטנים הופכת לעיסוק גוזל זמן.
גדי להב (אתר דה-מרקר, 11.12.12) פוסק נחרצות: "... 145 מיליארד. על פי מחקר חדש בארה"ב, זהו מספר הודעות המייל שנשלחות מדי יום בעולם. כלומר, טריליון בשבוע. 52 טריליון בשנה. מספר האימיילים הממוצע לאדם בעולם, כולל תינוקות בני יומם ותושבים בטימבקטו שמעולם לא ראו מחשב, הוא 20 ביום. אם מחשבים לפי מספר תושבי העולם המחוברים לאינטרנט, הממוצע הוא 70 לאדם. זה אומר שיש מאות מיליונים שמקבלים 100 ו-150 וגם 250 הודעות ביום. אין מנוס מלהכריז - אימייל הוא שיטה לקבלה ואיסוף של מידע שפושטת רגל לנגד עינינו.המייל נהפך לבלתי מועיל בגלל שילוב קטלני של שלושה מאפיינים. ראשית, הנגישות וקלות השליחה. להתקשר זו פעולה שדורשת מענה בצד השני. הטירחה בשליחת מכתב היא חסם משמעותי. בפייסבוק צריך קודם לבקש חברות. אבל מייל? זו הפעולה הכי פשוטה בעולם, למעט אולי חיטוט באף, אז למה לא לעשות זאת? וכל המרבה - הרי זה משובח ...".
גם Brett Schenker מציג את הבעיות הטכניות הרבות, הנגרמות מהעמוס הבלתי נתפס של התכתובת האלקטרונית האמורה ואת הקושי הטכני והתפעולי להתגבר עליה. לדוגמא, הוא מציין כי אחת מכול ארבע הודעות - כלל אינן מגיעות לתיבת הדואר הנכנס.
ובכן, נדמה שאכן שירות הדואר-אלקטרוני הפך למעמסה ולמעשה לגוזל זמן מרכזי בעסק שלנו וזאת מהסיבה התפעולית הטהורה והקושי האובייקטבי לנהל מספר רב כל כך של פריטים וגם מסיבות טכנולוגיות והקושי לספר פתרונות אוטומטיים יעיליים דיים. בפרט, אמורים הדברים עבור העצמאי הזעיר ובעל העסק הקטן והמנהלים את התכתובות האלקטרוניות שלהם באופן אישי ומקצים לשם כך זמן רב. זמן שבדיעבד, לא מנוצל נכונה.
