29 ימי מבצע צוק איתן חלפו והמבצע הגיע ככל הנראה לסופו. אך זמן רב לאחר שתסתיים הלחימה, עוד יאספו בעלי העסקים הקטנים והבינוניים את השברים והנזקים שנגרמו להם בעקבותיה. הממשלה, כמובן, מודעת לנזקים הכלכליים שסופגים העסקים בישראל במהלכו של כל מבצע צבאי ובהתאם לזאת קובעת תוואי פיצויים, כפי זה שאושר בכנסת.
אמנם שר האוצר לקח צעד אחד קדימה בהכרזתו על שדרות כעל "יישוב ספר" לעניין חוק רכוש ומס. הכרזה שמשמעותה היא שעסקים בשדרות יוכלו לדרוש פיצויים מהמדינה בגין נזק עקיף שנגרם להם כתוצאה מירי טילים ופיגועים בהיקף רחב יותר מההסדר המוצע במסלול הירוק. אולם, הכרזה זו תוכל לכסות על הביקורות הרבות על המתווה המוצע. ח"כ נחמן שי עתר לבג"ץ בדרישה להגדיר את צוק איתן כמלחמה ולא מבצע בטענה כי הפגיעה הכלכלית נוגעת לכל אזורי המדינה ולא רק לעוטף עזה.
אז מהן הבעיות המרכזיות בתוואי הפיצויים שמציעה הממשלה לעסקי הדרום?
1. פיצויי מבצע ולא מלחמה- בגלל שמהמדינה הגדירה את צוק איתן כמבצע ולא מלחמה, המתווה הנקבע מאפשר פיצויים רק לעסקים שנמצאים עד 40 ק"מ מרצועת עזה. זאת, למרות שחמאס הצליח לפגוע בעסקים שנמצאים גם במרכז ובצפון הארץ.
כל בתי המלון בישראל סובלים בשבועות האחרונות מירידה בפעילות, וכמוהם גם מסעדות, חנויות, אולמות אירועים ועוד. האם לצלם שהיה אמור לעבוד במהלך התקופה הזו והתבטלו לו כל האירועים לא מגיע פיצוי כי הוא לא גר בטווח הגיאוגרפי הנקבע?
רו"ח הדס שרים
שותפה וראש מחלקת SMB (עסקים קטנים ובינוניים) בפירמת בייקר-טילי ישראל.יצירת קשר
טלפון 03-5665006
ברור לכולם מדוע החליטה הממשלה להכריז על צוק איתן כמבצע ולא מלחמה, הרי אם היה מוגדר כמלחמה המדינה הייתה צריכה לשלם פיצויים עקיפים בגין השבתה חלקית או מלאה של עסקים או עובדים בכל רחבי הארץ, שעלותם מוערכת במיליארדי שקלים. ואילו בעת מבצע צבאי, המדינה מחויבת לשלם רק בגין נזקים ישירים בכל המדינה.
2. תקופת הפיצויים קצרה מדי- תקנות הפיצויים מתייחסות לתקופה שבין ה-8 ביולי ועד ל-31 באוגוסט עד למועד סיום צוק איתן, לפי המוקדם ביניהם. אולם הבעיה היא שהנזקים בפועל לא נגמרים ביום שהמבצע נגמר. בענפי התיירות, הפנאי והספורט, לא מתקבלות כיום הזמנות חדשות בעקבות מצב הרוח הלאומי הירוד, כך גם במפעלים יצרניים שהיו סגורים בגלל המבצע וחזרתם לשגרת עבודה אינה עניין של רגע. לכן, הנזק יורגש גם כמה חודשים אחרי שיסתיים המבצע.
3. לא נקבעו פיצויים לאנשים פרטיים- אחד הנושאים שלא נלקחו בחשבון כשנקבעו פיצויי המבצע הוא הורים רבים שמתגוררים בתוך טווח 40 ק"מ אשר שילמו מראש לקייטנות ולגני הילדים של ילדיהם לחודשי המבצע- יולי אוגוסט. כאשר החל המבצע, ניתנה הוראה על ידי פיקוד העורף כי אין לקיים פעילות שגרתית במרבית מוסדות החינוך שאינם ממוגנים. וכך נוצר מצב שבעלי הגנים והקייטנות כן יקבלו פיצויים מהמדינה לאור אי הפעילות אולם הורי הילדים לא יפוצו על התקופה בה לא פעלו מוסדות אלה. כמו כן, הורים המתגוררים בטווח של עד 7 ק"מ מרצועת עזה ומוסדות החינוך של ילדיהם ממוגנים, לכאורה, אינם זכאים לשכר בתקופת היעדרותם מן העבודה אף שברור לכל כי הסיכון לישובים אלה גרם למרבית התושבים לעזוב את הבית ולהתרחק צפונה עד יחלוף זעם.
4. אין טיפול מתאים לעסקים חדשים- בהתאם למתווה פיצוי המוצע, החלופה הרלוונטית היחידה לעסקים חדשים היא מסלול שכר העבודה. לכן, עסקים אשר נמצאים בתוך 40 הק"מ ונפתחו במהלך השנה החולפת לא יוכלו לבחור מבין המסלולים האחרים והפיצוי היחיד שיכולים לקבל הוא על החזרי פיצויים על משכורות ששולמו, במידה שאכן שולמו. כך, נוצר מצב בו עסקים חדשים עשויים לא לקבל פיצוי כלל, באם, למשל, בעלי המקום מנהלים אותו, ללא עובדים.
להגדרה של הלחימה הנוכחית בעזה כ"מבצע" ולא כ"מלחמה" ישנן השפעות כלכליות קשות על העסקים הקטנים והבינוניים אך מאידך, להכרזת "מלחמה" השפעות בינלאומיות מדיניות וכלכליות כבדות משקל. ייטב המחוקק אם ימצא דרך לאזן את הפיצוי לעסקים קטנים בדרכים נוספות, מעבר לתקנות הפיצוי, על מנת להקל, ולו במעט, על המצוקה אליה נקלעו עסקים רבים ויסייע להמשך שרידותם החיונית כל כך לכלכלת מדינת ישראל.
----------------------------------------------------------
הטור המלא, פורסם במקור באתר וואלה!
