למה מדינת ישראל לא מפצה בעלי עסקים קטנים על עבודות תשתית יזומות הגורמות להם הפסדים ועד כדי סגירת העסק? שהרי עבודות יזומות שכאלו וחשובות ככל שיהיו, פוגעות בתוכנית העסקית הקיימת של העסק וללא יכולת מוקדמת להערך אליהן. נפגעת תנעות הלקוחות, רמת השירות ואיכותו וכמובן שביעות רצון הלקוח וכפועל יוצא נוצר מעגל קסמים של פגיעה בעסק ועד כדי חדלות פרעון.
רו"ח ולדימיר בליאק בטור שפורסם באתר וואלה!
במהלך שנת 2015 נסגרו בישראל לא פחות מ-43 אלף עסקים, ביניהם גם כאלה שפעלו על תוואי עבודות הרכבת הקלה בתל אביב. לצד העסקים שנסגרו, עדיין פועלים על תוואי העבודות מאות עסקים קטנים, שספגו בשנה וחצי האחרונות הפסדים כבדים בגובה של עשרות מיליוני שקלים.
עבודת הרכבת הקלה בתל אביב החלו בחודש אוגוסט 2015. כתוצאה מכך, נחסמו או הוגבלו דרכי גישה לעסקים רבים – ביניהם מוסכים, מסעדות, חנויות קטנות, ועוד. זה אולי נשמע מפתיע, אך במסגרת הפרויקט הגרנדיוזי, ששוויו מסתכם במיליארדי שקלים איש לא חשב על הפגיעה הצפויה בעסקים הקטנים. הסוגיה הועלתה לדיון שבועות בודדים לפני תחילת העבודות, אך עד עצם היום הזה אף גוף לא השכיל לקחת על עצמו אחריות ולא הביע נכונות לשאת בהוצאות הפיצויים. עיריית ת"א מוכנה להציע פיצוי זעום ומפנה את בעלי העסקים לחברת נת"ע, המבצעת את העבודות מטעם משרד התחבורה. נת"ע מצידה מגלגלת את האחריות אל פתחם של משרדי הממשלה השונים. גם היום, בתחילת פברואר 2017, סוגיית הפיצוי טרם נפתרה. בינתיים העסקים ממשיכים לסבול, להתכווץ ולהיסגר. כמה מהם נכנסו לרשימת העסקים שנסגרו בשנת 2016 ועוד עלולים להיכנס לסטטיסטיקה העצובה בשנה הקרובה?
במצב דומה, נמצאים בעלי העסקים שנפגעו במהלך גל השריפות בחיפה בנובמבר האחרון. על פי החוק, רשות המסים אמורה לפצות את העסקים על נזק ישיר – בעיקר על אובדן הציוד והמלאי, לפי שווי השוק שלהם. בפועל, למיטב ידיעתי, עד היום פקידי מס רכוש טרם הגיעו לעסקים לאמוד את הנזק. לפני כחודשיים, עם סיום האירועים בחיפה, יצאתי בקריאה למשרד האוצר לקדם מהלך של פיצוי לעסקים שנפגעו, הן בעבור הנזק הישיר, והן בעבור הנזק העקיף (אובדן עסקאות, פיגור בתשלומים וכדומה). אך לדאבוני הרב, קריאתי נפלה על אוזניים ערלות במשרד האוצר, ועד היום עשרות העסקים שנפגעו בגל השריפות שהתרחש בנובמבר נשארו ללא פיצוי.
אולי בעצם יש כאן מדיניות. מדיניות שמתעלמת באופן עקבי ממצוקת העסקים הקטנים. מדיניות ששוכחת כי מדובר במגזר שמהווה בסיס לכלכלה בריאה וצומחת, קטר הצמיחה של המשק הישראלי. לא מדובר בהיעדר התקציב. המדינה, במידת הצורך, תמיד יודעת לאתר את המשאבים הדרושים. הממשלה גם הוכיחה בעבר – למשל, לאחר מבצע "צוק איתן" , כי יש ביכולתה לקדם את מהלכי הפיצוי שמכסים את רוב הנזק, ישיר ועקיף. המנגנון הזה, לעיתים מסורבל ואיטי להפליא, אך הוא כבר קיים וניתן אף לשפר ולייעל אותו. הגיע העת שממשלת ישראל תחליף דיסקט ותתחיל להתייחס לאסונות ולאירועים אזרחיים כפי שהיא מתייחסת לנזקי מבצעים צבאיים. ועד שזה יקרה, נמשיך לספור עסקים, שבהיעדר הפיצוי, אט אט "נחנקים" ונכנסים לסטטיסטיקה העצובה של סגירות.
========
פורסם במקור באתר וואלה!, שותף במשרד רו"ח נוימרק
