שוטף פלוס 30בשורה חשובה לבעלי העסקים הקטנים והבינוניים בישראל - הממשלה העבירה החלטה לקבוע את מוסר התשלומים שלה על "שוטף + 30" ולא יותר. ההחלטה התקבלה, בישיבת הממשלה שהתקיימה ביום ראשון 31.1.16 ובעקבות הצעת חוק של הסוכנות לעסקים קטנים אשר במשרד הכלכלה ובתמיכת שר האוצר.

בנוסח ההצעה מוסבר כי, "ממוצע ימי אשראי לספקים עמד בשנת 2015 על 72 יום. כלומר, עסקים קיבלו את התשלום כעבור 72 ימים ממועד אספקת הטובין או מתן השירות .... לבד מעסקות שמבצעים משרדי הממשלה, אין כיום כללים המסדירים את מועדי התשלום במשק. אמנם 
הוראת חוק של אגף החשבת הכללית באוצר קובעת כי משרדי ממשלה ישלמו בתוך 24–45 ימים בלבד, אך דו"ח שיצא מהאגף מוכיח כי 67% מהחשבוניות אינן משולמות בתוך פרק הזמן הזה, אלא אחריו ... גופים ציבוריים אחרים, כמו רשויות מקומיות, תאגידים, חברות ממשלתיות ואחרים, אינם נתונים בסד זמנים כל שהוא, וימי האשראי בפועל יכולים להגיע לשוטף פלוס 90 ואף 120 יום ... דחיית תשלומים מקשה במיוחד על עסקים קטנים ובינוניים החסרים את היכולת הפיננסית להמתין פרקי זמן ממושכים עד לקבלת התשלום. הם נאלצים לשאת בנטל ממוני כבד ולחפש אחר מקורות חלופיים עד לקבלת התמורה" (הצעת ההחלטה).

בהחלטה מובהר כי "... משרדי הממשלה יוגבלו לתשלום של שוטף פלוס 30, והרשויות המקומיות לשוטף פלוס 45. מעבר לכך יצטרכו הרשויות והמשרדים לשלם ריבית על האיחור בתשלום. במקרה של תקציבי פיתוח, מיזמי תשתית גדולים כמו בתי ספר וכבישים – לממשלה יורשה לשלם בשוטף פלוס 70, וברשויות המקומיות - שוטף פלוס 90. בנוסף לכך, יהיו החרגות לעיריות שתלויות בתקציב שמגיע מהממשלה – במקרה זה הן ישלמו לספקים בתוך עשרה ימים מהעברת הכסף מהממשלה" (הדברות, 31.1.16).

החלטה זו, שעוד נדרשת לעבור אישור בכנסת הנה בשורה גדולה לבעלי העסקים בישראל ובפרט ליכולתם לחזות ולנהל את תזרים המזומנים שלהם באופן סביר.

עוד על הצעת החוק באתר הסוכנות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה, כאן.