משבר הקרונה, מציב בפנינו התלבטות - איך מתייחסים לחוזים שנחתמו בעת שגרה?
טענת "כוח עליון" מדרך של אסון-טבע, מצב-מלחמה או מצב-חירום-לאומי אינה על הפרק ועד שלא הוכרז רשמית על-ידי המדינה. היות שכך, כל חוזה נדרש להבחן על פי התייחסותו לנסיבות המסכלות, הסיכונים ולהפרות-היסודיות המפורטות בו, בהתאם למבחן הציפייה, המוצר או השירות, מבחן מצב הספק והלקוח והתנאים האובייקטיביים שהשתנו.
השאלה המהותית - מי מהצדדים יכול או צריך לספוג את העדר היכולת לעמוד בתנאי החוזה כשירות, מוצר או כל תמורה אחרת?
ומה הוא חוזה?
חוזה אינו חייב להופיע באופן "הקולנועי" שלו וכפי שאנחנו תופסים אותו בשגרה כרלבנטי רק לעולמות עסקיים ומשפטיים. גם רכישה של מוצר או שירות כמו כרטיס לסרט או לטיסה, הזמנת מוצר באתר מקוון, התחייבות להוראת קבע עבור שירות שכבר אינו מסופק וכו' - כולם מהווים ובפועל חוזה מחייב על הצדדים.
מצד העסק - החוזה מחייב אספקת שירות או מוצר כלשהו. מצד הלקוח - החוזה מחייב תשלום או ציפיה למיצוי השירות ובכל מצב.
אז מה יכולות להיות הסיבות להפרת החוזה?
סיבות להפרת חוזה, נסיבות מסכלות ומבחן הציפיות
יכולות להיות מספר סיבות לצורך בעיון מחדש בחוזה או ההתקשרות ואם לעניין שירות או מוצר -
- אין עובדים, לאספקת השירות או המוצר (אם מצד העסק שלכם, או מצד הספק)
- אי אפשר לממש את השירות או המוצר באופן פיזי (הגעה לבית העסק, שילוח לבית הלקוח וכו').
- הלקוח לא יכול לקבל את המוצר או לצרוך את השירות בגלל הסגר (מפאת גילו, מצבו הבריאותי וכו').
- המוצר או השירות לא סופקו בתקופת הסגר, אך התשלומים בוצעו (על בסיס הוראת קבע, המחאות שהופקדו וכו').
- בתום תקופת המשבר, אין עוד צורך בשירות או המוצר.
- אין מקור תקציבי לעמידה בתנאי התשלום בחוזה (מקור ההכנסה כשכר או מכירות נקטע וכו').
- תקופת ההתחייבות פגה, ובגלל הנחיות המדינה לא מומש החוזה.
- הוראה כללית, או ספיציפית, של המדינה ובהתייחס למוצר או השירות (למשל, הקפאת תשלומי שכירות).
והעסק האמור לספק את המוצר או השירות -
- עצמאי, עסק קטן או בינוני-גדול
- מגבלות ההסגר התפעוליות המוטלות עליו
- האם עומדים לרשותו חומרי גלם ומשאבים לאספק השירות או המוצר
- מצבו הכלכלי ובהתאם לעצירה בהכנסות והוצאות קבועות
- מצבת כוח האדם ובהתאם להנחיות
- וכו'
יש גם להבדיל בין לקוחות ובהתאם למדדים כמו -
- גיל
- מקום מגורים
- מצב בריאותי (מחלות רקע)
- יכולת הכנסה (עצמאי, שכיר, עסק וכו') ועמידה בתנאי החוזה
- מגבלות תנועה
- ואחרות
כמובן שיש לבחון משפטית את התנאים כולם והאם אכן מתקיימות נסיבות מסכלות שבהן קיום החוזה בלתי אפשרי והאם במבחן הציפיה ניתן לקבוע כי הצד המפר לא ידע ולא היה עליו לדעת בעת כריתת ההסכם נסיבות המסכלות ומטעם זה העדר יכולת למנוע את הנסיבות המסכלות כאמור.
רק שקלול של הסיבות, מדדי מצב הלקוח, אופי העסק והשכלות ההנחיות על הפעילות והתזרים שלו וכמובן החוזה עצמו יאפשרו התייחסות עניינית למי מהצדדים יכול וצריך לספוג את העדר היכולת לעמוד בחוזה.
פיצוי או עמידה בחוזה?
עולה גם השאלה - האם נדרש פיצוי, עמידה מלאה בחוזה או ביטול ופטירת הצדדים מכל התחייבות? על פניו גם שאלה זו תקבל מענה ורק לאחר עיון מעמיק בחוזה ובכלל ההיבטים שפורטו למעלה.
אולם ובכל מקרה, אפשר לציין כי החלופות יהיו ומן הסתם -
- החוזה עומד ויש למלא אחריו כלשונו.
- הצד המפר פטור מתשלום פיצויים, באופן מלא או חלקי, ואף תהיה לו הגנה מפני תביעה לאכיפת החוזה.
- פשרה על הסכום והשירות וכפי שהתנאים בפועל מאפשרים.
- בחירה לאחד הצדדים האם לממש או לצאת מהחוזה
- דחיית ביצוע החוזה ובאופן שיסוכם
- תמחור מחדש של החוזה ובהתאם לתנאים האובייקטיבים
אלו, יהיו תוצר של בחינת התנאים המסכלים, הציפיות ותנאי החוזה בפועל וכמובן בכפוף לסעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א - 1970, העוסק במצבים של סיכול חוזה.
האם מתקיים "כוח עליון"?
אך האם יש מצב חירום רשמי? מצב מלחמה? אסון טבע?
עד כה המדינה לא הצהירה באופן רשמי כי מתקיים "כוח עליון" בדמות אחת מאלו. לכן הדיון בחוזים המשפטיים, דורש התייחסות זהירה ובהתאם לכל חוזה, שירות ומוצר בפני עצמם. יתר על כן, נדרש לבחון את ההקשר מתוך הרשימה למעלה בתנאי אותו חוזה בפרט.
למשל, עולה השאלה והאם בחוזה נכללת התייחסות לסיכון שבאירוע דומה למשבר הקורונה והאם אחד הצדדים לקח על עצמו את הסיכון ו\או את האחריות? ואם פורטו סיכונים, האם השבתה כללית של המשק, העדר עובדים מפאת צו הסגר, העדר יכולת לספק פיזית את המוצר או השירות נכללים בהם?
גם התקדימים המשפטים לא מבשרים טובות ובישראל "מבחן הציפייה" - כלומר, האם הצד המפר יכל היה לחזות נסיבות מסכלות כפי שהתרחשו בפועל - הוא המבחן המקובל על בתי המשפט. למשל לאחר מלחמת יום-כיפור, בתי המשפט ראו עילה לביטול חוזים ברוח זו. מצד שני, המדינה חוקקה בשנת 1974 את "חוק הארכת מועדים" שקבע כי מי ששירת במילואים במלחמה יקבל ארכה של 30 יום מרגע שחרורו לכל התחייבות חוזית שהיה אמור לקיים ובכך באה לקראת צד מקבל השירות\מוצר בחוזה. אבל, כבר לאחר מלחמת לבנון הראשונה, שוב משרד המשפטים סרב להתערב ובטענה כי הנסיבות היו חלקיות בלבד ונגעו לצפון הארץ ולא לכלל המדינה.
ובדומה לך, משרד האוצר הוציא לאחרונה מכתב הבהרה ובו נאמר,"ככלל, המגבלות שהוטלו על המשק עקב המצב לא חלות על ענף הבנייה בשל חיוניותו למשק ועל כן בשלב זה אין להכיר במצב כעיכוב שנגרם מכוח עליון. עם זאת, ככל שבפרויקט מסויים יגרמו עיכובים כתוצאה מהמגבלות שהוטלו על המשק או שיחול שינוי במגבלות החלות על ענף הבנייה, הדבר ייבחן בהמשך בהתאם להוראות ההסכמים והדין" (גלובס, 31.3.20)
כדי לנסות ולהתמודד עם הצפי להפרה רחבה של חוזי התקשרות ורכש, משרד המשפטים הודיע על הקמת צוות בחינה למצב ובהודעה מבהיר כי "הקים המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט אזרחי), ארז קמיניץ, צוות משפטי בין-משרדי לבחינת ההשפעה שיש למשבר על דיני החוזים הכלליים בהיבטי כוח עליון (דיני סיכול). על הצוות הוטל לבחון את השאלה החוזית הרחבה, בין היתר גם בהקשרים של חוזי שכירות למגורים ולעסקים. הקושי בקיום חוזים בעת הזו, בוודאי חוזי שכירות, הוא ברור ומשכך יזם הייעוץ המשפטי לממשלה את הקמת הצוות. עם זאת, יש להדגיש כי מדובר בשאלה משפטית מורכבת, המחייבת התייחסות לאינטרסים של כלל הצדדים לחוזה. הצוות יבצע שימוע של גורמים רלוונטיים מהציבור כמקובל, אם כי נוכח הדחיפות הדבר ייעשה בנוהל מהיר, ככל הניתן" (גלובס 31/3/20).
היכן אנחנו עומדים?
לסיכום, רב הנסתר על הגלוי.
מדינת ישראל, משרד האוצר, משרד המשפטים ומשרד הכלכלה טרם הציגו עמדה חד-משמעית או עמדה בכל בנוגע להשכלות החוזיות-משפטיות של משבר הקורונה בישראל.
בשל כך ,עדין אי אפשר להמליץ על כללי פעולה וודאים בתקופה של אי-ודאות שכזו - משפטית, כלכלית ועסקית.
לכן, מומלץ להתייעץ עם עורך דין, לבחון את ההיבטים העיסקיים-חוזיים בכל חוזה לגופו ולנסות להגיע לפשרה בין הספק ובין הלקוח ועל דרך של הבנת המציאות והתאמה אליה.
בריאות לכולם.
===
הבהרה: אין בדברים האמורים מבחינת יעוץ משפטי וחובה להתייעץ עם עורך דין
משרד שורצברד ושות' עורכי דין, מתמחה בדיני חוזים, חברות, שירותי עריכת דין, יעוץ משפטי, דיני עבודה, , מיסים, גישור ונוטריון
