יועץ הקרקע הבכיר מוטי יוגר, הציג הרצאה בנושא פתרונות לביסוס בשיטת "דוברה על כלונסאות" ושימוש ב"עמודי בטון" במטרה לשמש כאלמנטים המייצבים ומשפרים את תכונות מסת העפר שבתוכה הם מותקנים ותוך פישוט החישובים.
הרצאה שהוצגה "בכנס השישי לבנייה ותשתיות" של "איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות".
בארץ ובעולם נפוצה שיטת ביסוס מבנים רבי קומות ומבנים מיוחדים בעלי עומסים כבדים בשילוב של דוברה וכלונסאות כאשר הכלונסאות משמשים בעיקר כאלמנטים להקטנת שקיעות הצפויות בדוברה. בשיטה זו מבוצעים בדרך כלל הכלונסאות כחלק אינטגראלי של הדוברה עם חיבור קונסטרוקטיבי בניהם. אך עלתה שאלת המשמעות והצורך של חיבור הכלונסאות לדוברה וכאשר הכלונסאות מחוברים לדוברה רוב הכוחות האופקיים הפועלים על המבנה מועברים לכלונסאות, הדבר יכול לגרום להטרחות גזירה ומומנטים בכלונסאות עד כדי כשל. הדבר יכול לחייב הוספת כלונסאות מעבר לנדרש להגבלת השקיעות. במבנים מיוחדים, בהם העומסים השימושיים הם גבוהים ומשתנים (ממגורות וסילוסים) החיבור גורם גם לכוחות שליפה בכלונסאות ששקעו קודם לכן תחת העומס המוסר לאחר מכן.
לאור זאת החלו בביצוע דוברות על כלונסאות ללא חיבור קונסטרוקטיבי בניהם ואף יצירת מרווח בין הכלונסאות לדוברה באופן שהדוברה לא תהיה במגע כלל עם ראשי הכלונסאות. ברגע שקיימת הפרדה מלאה בין הכלונסאות לדוברה ניתן לשנות את ההתייחסות אליהם וניתן לראות בהם חלק ממערכת של קרקע מיוצבת ומחוזקת.
אחת הבעיות בשיטות החישוב של דוברה על כלונסאות עפ"י המפורט לעיל היא מורכבות והקושי בחישוב. החישוב הוא תלת מימדי במהותו דבר המחייב גם שימוש בתוכנות מחשב תלת מימדיות מתקדמות. דבר זה גורם לכך שמהנדסים רבים נרתעים מהשיטה, שאינה הופכת על כן לנחלת הכלל.
השיטה לביצוע "דוברה על כלונסאות" כאשר הכלונסאות מוחלפים ע"י עמודי בטון, או חומר מייצב אחר, באופן שתכונות מסת הקרקע מתחת לדוברה הם משופרות וגורמות להגדלה בתסבולת הדוברה והקטנת השקיעות הצפויות וכך מפשטת את חישוב הביסוס לדוברה על תווך Winkler מחד וקביעת תכונות התווך מאידך.
המאמר המלא, מופיע באתר מוטי יוגר יועצי קרקע
